תמורות ושינויים בעבריינות בני נוער
סיבות לעבריינות בני הטובים
אלימות בבתי הספר
תופעות אלימות בבית הספר
ונדליזם על ידי בני נוער


תמורות ושינויים בעבריינות בני נוער

אלימות בני הנוער נמצאת בקו עליה. בשנים האחרונות, בכרבע מתיקי התקיפה החמורה בישראל היו מעורבים בני נוער.

מחקרים מראים כי:

לצערנו, אנו עדים להגברות תופעת העבריינות בקרב נערים המגיעים ממשפחות מבוססות והנמצאים במערכת לימודית מסודרת, (על פי רב בבתי הספר התיכוניים).


סיבות לעבריינות בני הטובים

  1. מרד נעורים:
    רגשות מחאה כנגד החברה הבוגרת, ובמיוחד נגד מערכת החינוך, המשפחה, וכל מה שנתפס בעיניהם כממסד.

  2. זמן פנוי:
    הבעיות הרבות שיוצר הפנאי העומד לרשותם.

  3. קשיי התבגרות:
    קשיים בתהליך ההתבגרות הממושכת.

  4. חיקוי המבוגרים:
    נובע מהרצון לנהוג כמבוגרים, על כל מה שסבורים שמשתמע מכך. (למשל נהיגה ללא רשיון, שתית אלכוהול, שימוש בסמים, אלימות מינית ופיזית, עבירות רכוש שונות).


אלימות בבתי הספר

האלימות נמצאת כיום כמעט בכל מקום, האלימות הקשה צומחת הן בחצרות מערכת החינוך והן מחוץ לגדר - במקומות בילוי ובידור ובשכונות המגורים. אלימות בבית הספר כתופעה נפרדת היא נושא חדש יחסית. עד לפני שנים ספורות, התייחסו לנושא אלימות בבית הספר בהקשר הכולל של עבריינות מצוקה וזאת כיוון שאלימות בבית הספר, הופיעה בתדירות גבוהה באזורי מצוקה. קשר זה נחלש כשהופיעה אלימות, כתופעה גם בבתי ספר של בני השכבות הגבוהות. יש חוקרים הטוענים כי קיימת עליה בעבריינות הנוער לסוגיה ועבירות אלימות בפרט, המתבצעות בין כתלי בית-הספר, עליה זו לדעתם, מייצגת שינויים דמוגרפים, תרבותיים וערכים שחלו בחברות מערביות והמוצאים ביטויים ברמת הפשיעה העולה.

כך על פי נתוני הפשיעה המדווחת במדינת ישראל:

בשנת 1995, נפתחו 905 תיקים פליליים לנוער, שביצע עבירות במוסדות חינוך, לעומת 254 תיקים כאלה בשנת 1994. מספר תיקי "אי-תביעה" בעבירות אלימות נמוסדות החינוך עמד בשנת 1995 על 2119 לעומת 812 בשנת 1994.

האם האלימות צומחת בין כותלי בית הספר או מחוץ להם?

ישנן שתי השערות להסבר מקור תופעת האלימות בבתי הספר:

1. בית הספר כראי החברה:

כשהחברה סביב בית הספר היא חברה אלימה, אזי בית הספר יהיה אלים. התלמידים "מייבאים" התנהגות אלימה שלמדו בסביבה או מקבוצות המצויות מחוץ לבית הספר. הערכים בסביבה זו עומדים בסתירה לערכי בית הספר. כך למשל זוכה העובר על החוק בקבוצות אלו להערכה, יותר מזה השומר על החוק ומכבד אותו.

2. אלימות כתוצר של בית הספר:

מחנכים וקרימינולוגים רבים סבורים כי, למסגרת בית-הספר השפעה על התנהגות הילדים המתבגרים. נמצא כי ישנו קשר ישיר בין מה שקורה במסגרת זו במהלך שנות הלימודים להתנהגותו העתידית של הילד. במחקרם ארוך השנים של אליוט ו-ווס, עקבו החוקרים אחר תלמידים שהתנהגו התנהגות עבריינית ואלימה בבית הספר. החוקרים מצאו כי: לאחר שנשרו מהלימודים, חדלו התלמידים האלימים, בניגוד לציפיות, להתנהג התנהגות עבריינית. מסקנתם: התנהגות אלימה היא תוצר של בית הספר.


תופעות אלימות בבית הספר

  1. אלימות תלמידים כלפי תלמידים.

  2. אלימות מורים כלפי תלמידים.

  3. אלימות תלמידים כלפי מורים.

  4. אלימות הורים כלפי ממסד בית הספר.

  5. אלימות לשם סחיטה.

  6. אלימות תלמידים כלפי רכוש בית הספר: השחתה, השמדת רכוש, פריצה וגניבה.

מיהו התלמיד האלים?

  1. "המנוכר":
    התלמיד הבודד, שרואה בלימודים "בזבוז זמן", ובחוקי בית הספר אמצעי כפייה.

  2. "הקורבן":
    תלמיד שנחשף פעם לאלימות, ולא מאמין היכולתו של בית הספר, או אף ביכולת המשטרה לסייע לו.

  3. "חסר הבטחון":
    תלמיד בעל דימוי עצמי נמוך, שאינו מאמין בעצמו, ונוטה לפרש מצבים כמצבי איום המעוררים חרדה.

  4. "העבריין":
    תלמיד המשתייך לתרבות עבריינית.

מאפייני מערכת המשפיעים על רמת האלימות בבית הספר:

מידת האלימות בבית הספר גבוהה יותר:

א. ככל שמספר התלמידים - בנים בבית ספר גדול יותר.
ב. ככל שרמת הכיתה בבתי ספר על יסודיים נמוכה יותר.
ג. בחטיבות ביניים - יותר מאשר בבתי הספר היסודיים או התיכונים.
ד. בבתי ספר גדולים יותר, ובכיתות גדולות.
ה. ככל שנמוכות מידת העקביות והנוקשות באכיפת כללי בית הספר וההקפדה על משמעת בכיתה.
ו. כשהתלמידים תופסים את אכיפת הכללים בבית הספר כלא הוגנת.
ז. ככל שהציונים חשובים פחות לתלמידים וכשנעדר דגש על הישגים בלימודים.


ונדליזם על ידי בני נוער

אחד מביטויי התוקפנות האלימים הוא וונדליזם. השחתה והרס של רכוש.

סוגי ונדליזם לפי סטנלי כהן (קרימינולוג):

ונדליזם בבית הספר:

תופעת האלימוות נגד רכוש (הוונדליזם) רווחת בעיקר בקרב בני נוער, רבים ממעשי הוונדליזם מבוצעים בציוד ובמבנים של בתי הספר. מחקרים מורים כי: בית ספר הנמצא קרוב לאזור מגוריהם של רוב תלמידיו - מועד יותר להרס והשחתה. ככל שסביב בית הספר יותר נערים שאינם שייכים למסגרת חינוכית - מועד יותר לפריצות והשחתות רכוש ע"י נערים אלו.