תפקידי המשטרה
אלימות מותרת ואלימות אסורה
הדרכים למניעת אלימות
פעולות המשטרה למניעת אלימות נוער
פעולות המשטרה למניעת אלימות במוסדות חינוך
סיווג משטרתי של קטינים עברייני אלימות
ענישת נוער עבריין
קשרי משטרה וגופים המטפלים בנוער עבריין
הבאה לדין של נערים עברייני אלימות
בית המשפט לנוער
(סעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש] התשלא -1971)
מניעת עבירות וגילויין.
תפיסת עברינים ותביעתם לדין.
שמירתם הבטוחה של אסירים
בטחון הנפש והרכוש
קיום הסדר הציבורי.
הגדרות:
קטין: לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 18
תקיפה רגילה: פגיעה קלה שאינה גורמת לנזק ממשי.
תקיפה הגורמת חבלה: פגיעה הגורמת לנזק ממשי אך זמני.
תקיפה הגורמת חבלה חמורה: פגיעה המביאה לנכות קבועה
שוד: גניבה תוך שימוש באלימות.
איומים: הפחדת אדם בפגיעה שלא כדין, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו.
סחיטה באיומים: קבלת דבר תוך הפחדה בשימוש בכוח.
תגרה: מריבה שלא כדין עם אחר, במקום ציבורי
אין חברה המסוגלת לקבוע באופן חד- משמעי, כי כל אלימות בקרבה היא רעה ובלתי נסבלת. ישנה הכרה בכל חברה, כי אלימות היא גורם בלתי נמנע של קיום סדר חברתי תקין. לפיכך נקבע כי, אלימות מותרת רק בנסיבות ובמסגרות מסוימות ובאחרות היא אינה מותרת.
כל חברה קובעת את הגבול המקובל בה, בין התנהגות אלימה מותרת ובין התנהגות אלימה אסורה.
כך למשל, הופכת התנהגותו של שוטר בעת פיזור הפגנה למעשה אלים אך מותר. ברם אם משתתף בהפגנה יפעל בדיוק באותו אופן כמו השוטר- דהיינו יחבוט במפגינים או יתיז עליהם גז מדמיע - הרי שהתנהגותו תחשב למעשה פלילי חמור. באופן דומה אם יעשה אותו שוטר, שימוש בכוח קיצוני הרבה מעבר לסביר בנסיבות האירוע, תחשב התנהגותו לאלימות אסורה והוא צפוי לתת על כך את הדין.
האם אלימות גוררת אלימות?
בהחלט כן.
כשהתנהגות אלימה של אדם משיגה את מטרתה ולא זוכה לתגובה שלילית, הרי יעודד הדבר התנהגות אלימה חוזרת של אותו אדם ושל אחרים הצופים בו.
ההתנהגות האלימה זוכה לעידוד רב ביותר, כשהיא מזכה את מבצעה בתוצאה חיובית מהירה כמו הערכה חברתית. אולם אם התגובה להתנהגות האלימה היא שלילית באופן עקבי, הרי הסיכוי להישנותה אצל אותו אדם ו/או אצל הצופים בתוצאות מעשהו - קטן.
ללא כל כוונה עשוי היחיד ללמוד שהפעלת כוח עשויה לסייע לו בפתרון בעיות, ותגובת הסביבה תשפיע במידה רבה על השנות התנהגותו זו בעתיד.
תפקידנו כחברה לקבוע מה מותר ומה אסור בכל תחומי ההתנהגות, ולהבטיח כי למעשה אלימות תהינה תוצאות שליליות עבור המבצע.
המשטרה פועלת למניעת אלימות בקרב בני נוער במספר דרכים.
הצבת שוטרים במקומות רגישים הסובלים או עשויים לסבול מתופעות של אלימות, כגון במוקדי הפגנות, במקומות ציבוריים, במופעי בידור ובמקומות בילוי.
סיורי ניידות ברחובות וסביב בתי ספר להפגנת נוכחות והרתעה.
פעולות הסברה במוקדי פעילות נוער (כגון בתי הספר, מתנסים, תנועות נוער) כולל מתן יעוץ,הדרכה וסיוע לנערים, להורים ומחנכים.
שיתוף פעולה עם גופים קהילתיים מוסדות ציבוריים, הנותנים שרותים לנוער בכלל ונוער במצוקה בפרט.
בשנים האחרונות מרחיבה המשטרה את מגעיה עם מערכת הח ינוך הפורמלי והלא פורמאלי. אנשי משטרה משולבים בפעילות הסברה ומתן הדרכה בנושאים כמו בטיחות בדרכים, המאבק בסמים, מניעת אלימות ומניעת קורבנות. במפגשים כאלה בין אנשי המשטרה לתלמידים מקבלים התלמידים מידע על מקומה של המשטרה ותפקידיה בשמירה על החוק והסדר הציבורי.
בעת האחרונה מפנים שירותי החינוך, שירותי הטיפול וכן המשטרה תשומת לב מוגברת לבעיות ההיעדרות והנשירה של תלמידים מבית הספר. היעדרויות ונשירה ממערכת החינוך מהוות סימפטום ראשוני להידרדרות ולעבריינות.
אנשי המשטרה משתפים פעולה באיתור ילדים ובני נוער שנשרו ממסגרות לימוד ובהשבתם לאותן מסגרות.
המשטרה נוהגת לסווג את הקטינים המעורבים בעבירות אלימות לקבוצות שונות על פי מניעי מעורבותם. מיון כזה מייעל את הטיפול בנער עבריין וקובע מראש את גבולותיו.
עבריין מקרי:
קטין שהעבירה בוצעה על ידו שלא מתוך כוונה פלילית.למשל: ילד שגרם נזק לרכוש בית הספר מתוך שובבות ולא מתוך כוונה רעה.
עבריין מצבי:
עבריין שפעל באלימות מתוך הסתגלות למצב נתון. למשל נער הרוצה לנקום בשכנו השנוא עליו וגורם נזק למכוניתו של השכן.
עבריין לא אחראי:
קטין מוגבל (רגשית, שכלית או חושית) שאינו מסוגל להבחין בין טוב לרע, או מתקשה לשלוט בדחפיו ולדחות סיפוקים. למשל נער מתבגר במצב לחץ התוקף נער אחר בחוסר אחריות.
- עבריין פסיכופט:
קטין בעל הפרעות נפשיות, המונעות ממנו להבחין בעיוות של מעשיו האלימים. הוא אינו סובל מיסורי מצפון וחרטה על מעשיו ואף נהנה מעצם הסתבכותו עם נציגי החוק. למשל נער הגורם נזק לרכוש ציבורי בכוונה ואף טורח להשאיר "תעודת זהות" בזירת העבירה.
- עבריין כנופייתי:
מחקרים מראים כי מתבגר השייך לקבוצה אלימה אינו בהכרך אלים מטבעו. המניע מאחורי התנהגותו האלימה קשור יותר לצרכים חברתיים מאשר לכוונות פליליות. למשל גניבת רכב לשם הכיף שבנסיעה פרועה.
- עבריין מקצועני:
נער המשולב במערכת הפלילית המתנהלת בדרך כלל ביוזמת מבוגרים. הוא משתתף בתכנון העבירה ומודע לסיכונים ולרווחים הנובעים מפעילותו האלימה. למשל נער העוסק בפעילות של סחיטת כספים באיומים מנערים צעירים ממנו.
- הנער המועד:
במקרים של סתירה בין החוקים והציפיות לבין טבעו של הקטין. המדובר בשגיאה שעשה הנער ולא כחוליה ראשונה בעתיד פלילי. למשל בעבירות כלפי הסדר הציבורי כהסגת גבול, קטטות והפרעות רחוב, תקיפת שוטר וכו'.
המשטרה היא החוליה הראשונה המטפלת בנוער עבריין לסוגיו. מהמפגש הראשון של הנער עם המשטרה מתחיל תהליך, שמידת יכולתו של הנער ושל בני משפחתו לעצור אותו היא מועטה.
משטרת הנוער, מפלג הנוער או מחלק הנוער הן יחידות בתוך משטרת ישראל. יחידות אלה ממקדות פעילותן סביב נערים מועדים לעבירות או עבריינים מסוגם שונים.
היחידות האלו פועלות למניעה, לחקירה ואיסוף ראיות בדבר ביצוע העבירה ולהבאת החשודים לדין.
המשטרה מייצגת את האנטרס הציבורי, על ידי הדגשת הצורך לבחון את הנזק שנגרם לציבור על- ידי העבריינים.
מגעיה של המשטרה עם הגופים הסוציאליים והחינוכיים, מגבירים את רגישותה לבעיות הפרט והקהילה ובמיוחד לבעיות הכרוכות בטיפול בנוער עבריין.
המשטרה מקיימת קשרים עם השירותים הבאים:
שירות המבחן לנוער במשרד הסעד.
בית המשפט לנוער.
מעונות רשות חסות הנוער.
בתי הסוהר.
חוקרי ילדים.
יחידות לטיפול בנוער של משרד הסעד
ארגוני מתנדבים המסייעים לנערים במצוקה.
נער או נערה החשודים בביצוע עבירה כלשהי כולל עבירות אלימות, נחקרים ע"י איש יחידת הנוער. איש זה הוא בראש ובראשונה שוטר,המצווה לפעול ולבצע את כל תפקידיו בהתאם לפרוצדורה הרגילה.
עם זאת, מדיניות המשטרה היא לרכך ככל האפשר את המפגש של הנער עם רשויות החוק, על מנת למנוע נזקים ארוכי טווח לנער ולאפשר חזרתו למוטב.
איש יחידת הנוער, פועל לדלות מידע מהנער החשוד,תוך מינימום של פגיעה אפשרית בנחקר.
חקירת קטין עבריין
- החקירה תיערך ככל האפשר בשעות היום.
- קיימות הוראות מיוחדות לגבי לקיחת טביעות אצבע מקטין.
- יועדפו שעות חקירה שבהן אין הצעיר צריך להיות בבית הספר.
- בשעת מעצר או ביצוע חיפוש בכליו או בביתו של הנער ישתדל השוטר שלא לעורר תשומת לב של עוברים ושבים.
קצין מבחן:
קצין מבחן לנוער הינו בדרך כלל עובד סוציאלי על-פי הכשרתו ותפקידו: לחקור ולטפל בקטין שלפי הודעת המשטרה יש יסוד להעמידו לדין.
המפגש של הנער עם קצין המבחן נעשה לאחר החקירה המשטרתית. קצין המבחן אוסף חומר על סביבתו המשפחתית והחברתית של הקטין והרקע וממנו הגיע. המידע אודות הקטין מאורגן על ידי קצין המבחן לדו"ח הנקרא "תסקיר". התסקיר מוגש לבית המשפט יחד עם המלצה בדבר הטיפול הנאות, לדעת אותו קצין מבחן, בקטין העומד לדין.
לעתים ממליץ קצין המבחן למשטרה לסגור את התיק ולהימנע מדיון משפטי שעלול לפגוע בצעיר.
סגירת התיק תעשה רק בתנאי ש:
- העבריין אינו בעל עבר פלילי.
- סביבת הקטין תומכת ומשתפת פעולה עם הרשויות.
צו מבחן:
צו זה אינו מהווה עונש במובן הרגיל, אלא שיטת פיקוח. הנער העבריין נמצא תחת פיקוח קצין מבחן, העוקב אחר התנהגותו היומיומית.
קצין המבחן רשאי להמליץ לבית המשפט להפסיק את תקופת המבחן, אם הנער לא עמד בתנאי הצו.
בניגוד למאסר על תנאי, בו העונש כבר הוטל על-ידי בית-המשפט, במבחן העונש צפוי רק אם יפר הנעד את תנאי הצו. לאחר ההפרה קובע השופט את העונש הראוי.
לאחר הגשת כתב אישום נגד קטין ולפני ההחלטה בעניין אשמתו, רשאי בית המשפט לנוער לצוות:
- שהקטין יוחזק לצורך הסתכלות במעון או במעון נעול לתקופה שלא תעלה על 90 יום.
- שהקטין יימסר להשגחה זמנית של קצין מבחן, עד להחלטת בית המשפט.
אם קבע בית המשפט שהקטין ביצע את העבירה:
- הוא יורה על הגשת תסקיר לקצין המבחן.
- הוא יורה על הטלת עונש מאסר או אחר.
הערה: בית המשפט רשאי במקום להטיל על קטין שהורשע עונש מאסר, לצוות להחזיקו במעון סגור לתקופת המאסר. (בית המשפט לנוער מתחשב בגיל הנער בעת ביצוע העבירה ולא יטיל עונש מאסר על מי שטרם מלאו לו 14 שנה).
דרכי טיפול אחרות של בית המשפט לנוער:
- מסירת הקטין להשגחה של אדם שאינו הורה הקטין והגבלת זכויות הוריו לתקופה שנקבעה.
- העמדת הקטין במבחן.
- קבלת התחייבות מהקטין בדבר התנהגותו בעתיד.
- חיובו להתייצב במעון יומי לתקופה הקבועה לו.
- דיווח על התנהגות הקטין לבית המשפט.
- חיוב הקטין או הוריו בתשלום קנס או הוצאות משפט או פיצויים לאדם שניזוק.
